מרוב הלחץ לנצח את האתמול שלי
איבדתי את הראש שלי
מרוב הפחד שלא יסתדר לי כלום לא מסתדר
עצרתי לחבק את כל הדאגות שלי
לצחוק על הדמעות שלי
אחרת כלום לא ישאר ממני כלום לא ישאר
מיום ראשון יוצא לברוח
בטח בשבת אני אפגוש את עצמי בכוח
אכנע לאט ואתרץ איך רק היום אני שברתי שיא כמעט נפלתי מאה פעמים וקמתי מאה ואחת
אני רמאי אני
אני שחקן אני
חמור גדול ילד קטן
אני שקר לבן
אני נינוח רק בבלאגן תמיד אוהב את זה דרמתי
רק אצלי בראש האושר לא מספיק רומנטי
כל מה שנתת לי זה עולם
לא מגיע לי זה זכות אבות
זה מתנת חינם
מחשבות כאלה במיטה כשאני נרדם
אני פוחד להתעורר לראות שזה נעלם